הבלוג הזה מוזנח, אני יודע.
תרגמתי תבנית, כתבתי פוסט ראשון, ויוק.
וזה לא שאין לי מה להגיד, אלא שפשוט קשה לי לשבת ולנסח מזה פוסטים קוהרנטיים.
נקווה שזה יעבור בקרוב.
הבלוג הזה מוזנח, אני יודע.
תרגמתי תבנית, כתבתי פוסט ראשון, ויוק.
וזה לא שאין לי מה להגיד, אלא שפשוט קשה לי לשבת ולנסח מזה פוסטים קוהרנטיים.
נקווה שזה יעבור בקרוב.
פוסט ראשון בבלוג החדש, היו כמה גלגולים קודמים לו , פעם כבלוג וורדפרס עצמאי אצל חברים שהוזנח ארוכות עד אשר חבורת האקרים רומנים נעצו בו את הסכין האחרונה ולאחר מכן בקפה דה מארקר אשר הוזנח אי שם בנובמבר 2007 (פחות או יותר ברגע כניסה של ליקוש לחיי).
אז הנה אני פה, בדומיין שהבליח כאשר חיפשתי שירות אירוח בשביל הבלוג של ליקוש (שגם הוא נפל חלל לאותם האקרים רומנים) ולאחר שכמה מחברי אמרו לי שאני חייב לפתוח בלוג בשביל עצמי. אז הנה, רשמתי דומיין והוסטינג, שינסתי מותניים ותרגמתי תבנית (תהליך שלקח יותר זמן ממה שציפיתי, יותר עקב עצלנות שלי מאשר אתגר טכנולוגי) והנה – פוסט ראשון.
אז למה דווקא שלום עולם? מסיבות קלאסיות-גיקיות בעיקר (ולא, זה לא קשור לעובדה שזו כותרת ברירת המחדל של וורדפרס), בכל שפת תכנות שלמדתי אי פעם* התוכנית הראשונה שכתבתי היתה להדפיס "שלום עולם", מעין הכרזה של "הנה, כפיתי את רצוני על המכונה", גם השבוע כאשר שיחקתי קצת עם סביבת הפיתוח לWindows Phone 7 התוכנית הראשונה שכתבתי היתה להדפיס "Hello World!" , ולאחר מכן כמובן בדיקה האם הסביבה תומכת בעברית. (התשובה היא לא – הטקסט מודפס הפוך).
אגב, באותה נגלה של אירוח גם רשמתי את MaltGeeks.com , שאמור להיות בלוג על אוכל ו-ויסקי אבל הכותבים שלו עצלנים מדי מלכתוב משהו, נקווה שפה זה לא יקרה.
*פרט לקורס בחישוביות, למדנו שם סוג של שפת תכנות שנקראת While שמבצעת פעולות על עצים בינאריים, לכתוב שם Hello World היה לוקח מלא זמן.