היה פה פוסט נורא ארוך על הרדיסקים, וטינופת שמצטברת בתוך המחשב, ובכלל – יש לכם איכסה במחשב, באמת, אתם לא תאמינו כמה אבק יש בפנים.
אבל לצערי הכל נמחק משום מה.
אז הנה קבלו תמונה של המחשב שלי כפרס ניחומים.
בחיי ששכחתי שהוא מותקן
אתמול היתה אזכרה לציון 10 שנים לנטישתו המוקדמת של חברי עידו את העולם, אחיו אסף ציין בהספדו כי השבוע הזה היה מלא בדברים שקשורים לחייו של עידו, אני רוצה לתקן אותו – כל העשור האחרון שחלף היה מלא בדברים שקשורים לעידו, אין פיתוח טכנולוגי, סרט מד"ב , או להיט פופ קלישאתי שאינני חושב "בטח עידו היה אוהב את זה" או "היה לו מה להגיד על כך" (וכולנו יודעים כמה הוא אהב פופ קלישאתי…).
אם תחפשו בגוגל "עידו רזון" לא תקבלו הרבה דפים או אלפי תוצאות , בעולמנו שבו כל זב חוטם משאיר אחריו שובל דיגיטלי לעשור אושיה כמו עידו לו היה חי היום היתה משאירה אלפי תוצאות חיפוש אחריה.
את עידו הכרתי בעידן ה"דינוזארים" הטכנולוגי, בימים שבהם לא היתה אינטרנט, מערכת ההפעלה השולטת היתה דוס ומי שרצה להתחבר למחשבים אחרים היה צריך להתקין במחשבו כרטיס מודם-פקס, שבעת שהשתמשת בו לא היית יכול לשוחח בטלפון, ומדי פעם היה מתנתק כי מישהו בבית הרים את השפורפרת. על אתרים ופורומים אין על מה לדבר, אבל מה שכן היה זה מערכות BBS שאנשים פרטיים הריצו בבית, חלקם השתייכו לרשת העברת דואר בשם אולטינט, אם היית רוצה להשתתף ברשת היית צריך לכוון את המחשב שלך שפעם ביום יתקשר למחשב אחר ו"ימשוך ויעלה" הודעות, אותו מחשב שהתקשרת אליו באופן דומה היה מתקשר למחשב אחר, ואז כך באופן מעגלי אחת ליום (בערך) וכל פעם הייתי בודק מה עידו כתב על מה – החל ממדע בדיוני, דרך טכנולוגיה, פוליטיקה, סאטירה והומור.
על אף שלדעתי כבר היו שידורי כבלים בארץ מבחר התוכן לא היה כה גדול, ואחת מהתוכניות שמאוד אהבתי (ואוהב עד היום) היתה "מסע בין כוכבים : הדור הבא (ימי רביעי ב2 בחינוכית), ומה שעוד אהבתי היו הדיונים שלי עם עידו על התוכנית ועל הפרקים, עידו חד ההבחנה היה מנתח כל פרק לפרטי פרטים, בין אם זה טעויות, סאב-טקסט, רמיזה פוליטית מוחבאת, והכל בצורה חדה ושנונה, במידה ועידו היה מפתח אגו עצום לא הייתי יכול לבוא אליו בטענות על כך – כי הוא אכן היה כה מוצלח שזו היתה זכותו לעשות זאת, אך במקום זאת הוא מעולם לא התנשא, או העליב (אין אומר שהוא לא היה ציני לעיתים, אבל גם זה היה בדרכו החיננית) ותמיד שמח לשתף ולעזור, באם זה להזכיר לי שלאחר יום שלם שבו תיזזתי בכנס "סקטור 972" שאני עדיין אדם שצריך לשתות – וכמובן שהוא נידב בשימחה את בקבוק המים שלו, בבעיות תכנות או מתמטיקה שנתקלתי בהם, או סתם לספק אוזן קשבת אם הייתי צריך.
היו לא מעט פעמים בעשור האחרון שבהם חשבתי לעצמי כיצד עידו היה בוודאי מפרק לגורמים סדרה שאהבתי (באטלסטאר גלקטיקה החדשה היתה מתחבבת עליו בקלות, בטח גם אבודים) או איך בוודאי הוא היה פורץ אייפונים וקונסלות כתחביב, מקצועית עידו היה יוצא דופן בצורה בלתי רגילה, אומנם לצערי לא יצא לי לעבוד עמו מקצועית אבל זכור לי היטב הדרייב שלו בכל דבר שהוא עשה ובכל ה"פרוייקטים שבצד" שלו, כל ארגון טכנולוגי היה שמח לקבל אותו לשורותיו.
ישנם הרבה עוולות בעולם, הרבה עוולות ציבוריות השותפות לכולנו, לא תמיד אנחנו אומרים את דעתנו עליהם אלא מקבלים אותם כ"זה המצב", מותו של עידו הוא עוול אישי ועוול ציבורי שאינכם מודעים לו.
אישי למשפחתו, לחבריו ולי – שאדם כה מיוחד ואהוב , שזכינו להנות מאדם שכזה רק בכדי שילקח מאיתנו.
ציבורי לכלל האנושות – ראשית שרובכם לא זכיתם להכיר אותו , ושנית שהאנושות לא תזכה להנות מכל הדברים שבוודאי היה תורם לה.
עידו רזון ז"ל חברי היקר, בן ליונה וניסים ואח לאסף ונדב יבדל"א נלקח מאיתנו ביום ה', 3 לאוגוסט 2000.
עשר שנים עברו חבר, עדיין מתגעגע.
יהי זכרו ברוך.
נ.ב:
עידו – אם אתה קורא את זה, תדאג להכין כסא נוח ומסך גדול למתי כשאגיע, יהיו הרבה השלמות לעשות. (וגם מים, הרבה.)
ביום שלישי הקודם הייתי בגאראג'יקס במפגש עם מאריסה מאייר ומנהלי מוצר אחרים מגוגל, את דבריה של מאריסה לא יצא לי לשמוע עקב ההמון הרב שהיה שם אבל יצא לי להפגש (טוב, כמעט לדרוס בדרך אל הבירה) בבחור צעיר שהציג את עצמו בתור "מנהל מוצר בחיפוש" , "מעולה אמרתי לו, הרגע תיארת תחום מאוד נרחב" אמרתי לו , "חיפוש מוצרים והשוואת מחירים", הוא ענה לי, התחלנו לשוחח קלות על התחום לפני שאשתי גנבה אותי למקום אחר.
גוגל למעשה הוסיפו עוד שירות בדרכם "לסדר את כל המידע בעולם" וכעת מאפשרים לכם לחפש אחרי מוצרים ולהשוות בינהם, בין אם מדובר בשקית במבה או בזוג נעלים.
שניה לפני שאתם ישר רצים לגגל אחרי השוואת המוצרים אומר שמדובר בבטא שמופעלת בארה"ב (כמובן) , הממלכה המאוחדת וגרמניה, מה שאומר שהמנוע יחפש מוצרים לשווקים הללו, אבל זה לא אומר שאי אפשר לשחק איתם מהארץ (ולגלות שאולי שולחים לפה…).
אז מה יש לנו? בניגוד לזאפ (או מנועי השוואת מחירים אחרים) אין קטגוריות, תמונות או כל דבר אחר שרומז על אופי השירות פרט לתוספת קטנה מתחת ללוגו המציינת על אופי החיפוש, מה שכן מוצע הוא תמונה של חיפושים אחרונים שבוצעו (שאגב מתעדכנים באופן שוטף)
חיפוש מוצרים, גוגל סטייל
היות שאני משווה קצת בין השירות הישראלי המוכר למתחרה בניכר החלטתי לחפש את המוצר הכי נצפה שמופיע בזאפ – טלפון סלולרי HTC HD2 (האומנם זה המוצר הכי נצפה? אני מהמר על שטח פרסום קנוי).
לחיצה על הקישור שהופיע בזאפ לא הוביל אותי לתוצאות חיפוש אלא לכלל הטלפונים הסלולריים (שאגב שם הופיע המכשיר במקום השני) ולכן בכדי לשמור על אחידות הבדיקה הקשתי את שם המכשיר כערך חיפוש ולחצתי על חפש. הפעם המכשיר הופיע ראשון, שמתחתיו מוצרים נלווים שונים, בכדי לראות רק את המכשיר צריך ל"צמצם" את קטגורית החיפוש לטלפונים סלולריים, וגם אז ללחוץ על המכשיר.
אבל עזבו, בואו נחזור לגוגל, זה יותר מעניין.
הקשתי את ערך החיפוש והקלקתי על Search (יש כמובן גם Advanced Search שמאפשר לסנן מילום חיפוש, תוצאות, מחירים וכו, היה נחמד אם היו מוסיפים משלוח בינ"ל).
אחרי החיפוש (שלוקח חלקיקי שניה) מקבלים דף תוצאות בפורמט ה"מורחב" של תוצאות חיפוש בגוגל (עוד לא ראיתי אותו בגרסה הישראלית, חפשו בגרסאות בניכר בשבילו( כאשר הלשונית Shopping מודגשת, כמובן שבראש הדף הופיעו תוצאות ממומנות (כי הרי צריך להרוויח מכל העסק) , ותוצאות רלוונטיות. כברירת מחדל התוצאות מוצגות כרשימה אולם ניתן להציגן בתצוגת "תמונות" כמו כן כמובן שניתן למיין הכל מכל, אפשרות נחמדה נוספת היא להזין את המיקוד (בארה"ב) וגוגל גם יחשבו לך כמה מס ומשלוח תשלם.
תוצאות חיפוש המוצר
מצד שמאל (בצד ה"מורחב") הופיעו אפשרויות צמצום התוצאות לפי קטגוריות, מחירים, סוגים וגם לפי חנות מה"גדולות" הקשורות, אני מניח שדווקא החנויות שמופיעות כאן אינן בתשלום אלא מחושבות על פי אלגוריתם, מה שכן לחיצה על more תציג רשימה מורחבת של חנויות רלוונטיות לחיפוש (כולל Ebay שזה נחמד ליושבים בציון), אפשרויות צמצום נוספות הנן משלוח חינם, תשלום בגוגל Checkout או להציג פריטים חדשים בלבד.
בניגוד לזאפ גוגל לא מאפשרים להזין חוות דעת אצלהם אלא הם דגים מידע רלוונטי מאתרי צרכנות ומקשרים אותם לתוצאות הרלוונטיות, מיותר לציין שניתן לצמצם גם את ההמלצות הללו ( כי מי יקרא 222 המלצות) לפי נושאים כמו מחיר, שירות לקוחות, משלוח ועוד.
ואיך הוא תוך כדי תנועה?
היום כשאתה הולך לקנות מוצר חשמל המוכר בחנות אומר לך "בוא תפתח זאפ" ותבדוק, אגב בזירת הסמארטפונים גוגל לוקח בענק מוצג הממשק הנייד הנקי והיעיל שלהם בתוספת אפשרות חיפוש רלוונטי למיקום הנוכחי שלך, לעומת זאפ שהוביל אותי לפורטל WAP שהציג שהמוצר הנמכר בו הוא מסך מאג CRT שנמכר לאחרונה ב2008 ולמעשה לא נכלל בכלל בתוצאות החיפוש של גוגל.
אז מה עם הסוחר?
לפי הכתוב באתר זאפ יש להם "טכנולוגיה יחודית להשוואת מחירים מהמתקדמות ביותר מסוגה – תהליך הסריקה מתבצע אוטומטית מספר פעמים ביום". לא יכולתי להסתכל על ממשק הניהול של זאפ כי הם לא מספקים אפשרויות רישום של לקוחות חדשים אוטומטיים, וכמו כן זאפ אומנם רושמים אותך לשירות ללא תשלום – אולם על כל קליק שמוביל לאתר שלך אתה צריך לשלם.
מצד שני באה גוגל ופשוט מאפשרת לך להרשם אוטומטית ולהתחיל להזרים להם מוצרים, בלי יודע מדי שאלות, מספיק שיש לך חשבון גוגל (למי אין?) 2-3 קליקים אותה מוכן לעבודה, ממשק הסוחרים הראשוני דורש להעלות קובץ גיליון אלקטרוני או ליצור XML, אתה יכול להגדיר לאיזו ארץ להציג מה, והם גם תומכים באימוץ הפורמטים של Shopping.com (שיושבים בנתניה מכל המקומות) וShopzilla.
בנוסף גוגל מספקים כלי ניתוח מידע לגבי קליקים, רשמים (impressions) ודוחות שונים ומגוונים, וכאמור – הכל בחינם.
האם זה גוגל יהרגו את זאפ אם הם יכנסו לישראל? השאלה הזאת לא נכונה לדעתי, כי ברגע שהם יכנסו עם השירות בצורה מלאה אף בעל עסק שפוי לא ירצה לא להרשם אצלהם – הם פשוט לא יכולים להרשות את זה לעצמם (במיוחד שזה שירות בניתן בחינם, בניגוד לזאפ שהוא בתשלום), ומצד שני הציבור הישראלי , על אף שהוא התרגל לזאפ ולמבנה שלו, אוהב את גוגל וברגע שהוא יוכל פשוט "לחפש" מחיר במקום לשוטט בממשק של זאפ – הוא יעשה את זה.
אתר זאפ רכש את נתח השוק שלו כמתן מענה לשירות שלא ניתן באמצעי החיפוש הרגילים, וזה בסדר, אולם ברגע שגוגל ממלאת את הצורך הזה , בפורמט הנוכחי ומודל ההכנסות שלו – לא תהיה לו הצדקה קיומית, מזלו כרגע שהשירות נמצא בתקופת הרצה מצומצמת בגוגל שטרם התפשטה למדינות אחרות, וייתכן שאף לעולם לא תגיע לישראל, אם אני הייתי מבעלי ההחלטות בזאפ, הייתי מתחיל לעבוד על שדרוגים, ומהר.
"אלוהים תשמור כמה סיסמאות אני אמורה לזכור" הפטירה ליקוש אחרי שסיימנו את סבב החלפת הסיסמאות המאסיבי שלה, יש כאלה שישאלו "כמה סיסמאות כבר צריך לזכור, אני משתמש באותה סיסמה להכל" , אז זהו, שכפי שחווינו בשבוע שעבר, זה לא הרעיון הכי טוב, ומעשה שהיה כך היה.
בעקבות ארועי המשט בתחילת חודש יוני החלה מתקפת האקרים טורקים על חשבונות פייסבוק ו- Gmail שהתבטאה בין השאר בהשתלטות על חשבונות פייסבוק של ישראלים והצפת מסרים בהם בגנות ישראל, מספר חשבונות של אנשים שאני מכיר נפרצו והמשותף לכולם היה שימוש באותה סיסמה למספר שירותים (פייסבוק, Gmail , Hotmail וכו') רוב השירותים דורשים מזהה יחודי על מנת לשחזר סיסמה לבעלים המקוריים (לדוגמה Gmail דורשים את מספר האישור המקורי של פתיחת החשבון, למי יש את זה?) פייסבוק קצת יותר חברותיים אבל מצד שני חוזרים אחרי שבוע במקרה הטוב.
האינטרנט מלאה במאמרים על אבטחה וסיסמאות, ושרוב הציבור אינו משתמש באבטחה חדשה במיני אמתלות של "אין לי מה להסתיר" או "קשה לי לזכור הרבה סיסמאות" אבל השורה התחתונה היא שגם אם אין לך מה להסתיר – זה עדיין מבאס לגלות שהפייסבוק, או תיבת הדוא"ל שלך – כבר לא שלך.
הטכניקות לפריצת סיסמאות שונות ומגוונות, החל מפריצה Bruteforce (פשוט הרצה של כל הקומבינציות האפשריות) , שילוב של פריצת מילון וBruteforce ועד מתקפת פישינג (התחזות לאתר לגיטימי בשביל לגזול את פרטי ההזדהות ובתקווה הם זהים לכל המקומות, אגב זו הסיבה שלעולם אין למסור פרטים מזהים או כרטיס אשראי בטלפון, כי לך תדע אם מי שמתקשר וטוען שהוא מהחברה הסלולרית שלך הוא אכן כזה)
אז מה מומלץ לעשות?
עוד לפני כללי האצבע לסיסמאות חזקות וטובות ישנן כמה דברים שאפשר לעשות:
ועכשיו – נדבר על סיסמאות חזקות:
משום מה התפיסה הרווחת היא שסיסמה חייבת להיות מילה מסויימת אולם לא כך הדבר, למעשה הדבר הופך את הסיסמה שלנו ליותר פגיעה למתקפות מילון היות שהמילה תופיע במילון, כנ"ל לגבי שמות של בעלי חיים, תאריכי לידה , תעודות זהות, ואיך אפשר בלי qwe123 ודומיו. מה שכן אני אדגים איך אפשר להפוך סיסמה חלשה לחזקה בלי יותר מדי מאמץ.
אחת משיטות ההצפנה הבסיסיות הנה להחליף אותיות באותיות אחרות, שיטה זו נקראת שיטת ה קיסר היות שתיעוד למסרים כאלו נמצא בתקופת יוליוס קיסר, הבעיה איתה שטכנית פרקטית היא יחסית פריצה כיוון שישנם רק 26 אותיות בא"ב הלועזי, אולם לנו כישראלים יש יתרון שהוא המקלדת העברית הכוללת לא רק טבלת המרה זמינה לכל אחד, אלא גם תווים עבריים אשר בטבלת הקוד הלועזית מיוצגים בתווים מיוחדים (גרשיים, פסיקים וכו') דבר המקשה עוד יותר על מתקפות Bruteforce, מה שכן באופן מצער רוב אתרי האינטרנט הישראלים (כולל הבנקים!) אינם מאפשרים שימוש בתוים מיוחדים בשדות הסיסמאות.
אז בואו נחזור לססמאות, לא מעט מהאנשים בוחרים בשמות בעלי החיים שלהם בתור סיסמה (וגם לא מעט נבלים בסרטי קולנוע מסתבר), ניקח לדוגמה את החתול שלי ג'יימסון , אם הייתי משתמש בשמו באנגלית כסיסמה הייתי רושם jameson (שכמובן מופיע במילונים) או בווריאציה Jameson (שתקפה בחלק מהאתרים, אם כי עדיין איננה חזקה מספיק).
מצד שני לחיצה קטנה על alt+shift הופכת את ג'יימסון בעברית לdwhhnxui , שכמובן נראה במו ג'יבריש גמור ומסובך, אבל מחשב אחד המנסה 500,000 סיסמאות בשניה יכול להגיע אליה תוך 5 ימים, ובדרך כלל קבוצות האקרים מקצועיות מחזיקות עשרות אם לא מאות של מחשבים למטרות אלו בלבד. (מצד שני, אם אתה מטרה של האקרים מקצועיים אתה כנראה לא שומר את המידע החשוב מחובר לאינטרנט).
מה שכן נשפר את הסיסמה קצת ונכתוב ג'יימסוןבן15! או dwhhnxuici15! וסיסמה שפרקטית נצטרך 100,000 מחשבים שירוצו במשך 4617 שנה בכדי לפרוץ(אגב, מספיק שנהפוך את אחת מהאותיות לאות גדולה ונגדיל את מספר השנים ל1282999), וזה לא כזה לזכור נכון?
ניתן להרחיב על סיסמאות עוד ועוד, אבל אני מאמין שהבאתי כאן מספר כללי אצבע טובים לשמירה על הסיסמה שלכם.
קישור מועיל – בדוק את הסיסמה שלך
גלישה בטוחה!
בתערוכת E3 הקודמת הציגה מיקרוסופט את "פרוייקט נאטאל" שאמור היה להיות השדרוג המשמעותי של קונסולת האקסבוקס 360 הכבר-לא-כל-כך-צעירה ולגרום למהפיכה בתפיסת הממשק אדם-מכונה – שימוש במצלמה מתוחכמת כדי לתרגם את התנועות של האדם לתוך המשחק, רעיון מבריק לכל הדעות מנקודת מבט שיווקית. השנה הטכנולוגיה הושקה רשמית תחת השם המסורבל קינקט (Kinect). אחד מהדברים שיותר מרתיעים טכנופובים (אמהות, סבתות וכו') זה המגע הראשוני עם הטכנולוגיה, רק תסתכלו על אמא שלכם מתבוננת שעות במכשיר הסלולרי ששודרג לה בכח כי כבר אין חלפים לבלטה שהיא מכירה, ואיך היא ביראת כבוד מקישה עם האצבע המורה תוך כדי רעד קל, אם ככה זה בטלפונים, שהם הפכו כבר לצורך קיומי, אז בקונסולות זה חמור פי כמה. מה שעשו האנשים במיקרוסופט הוא פראפרזה על המשפט הצבאי הידוע "אם יש בעיה אז אין בעיה" ופשוט סילקו את האלמנט המרתיע, הלא הוא הג'ויסטיק עם ריבוי הכפתורים שלו (2 בקרים אנלוגים, חצים, 4 כפתורים קדמיים, 2 טריגרים, 2 כפתורים עליונים, ועוד Start, select וה-X הגדול שבאמצע). במקום זה קיבלנו מצלמה קטנה (מהצילומים נראית ברוחב של ג'ויסטיק) וחכמה שקולטת את תנועות הגוף שלך ושל שאר חברי המשפחה (43 נקודות בגוף לפי הפרסומים) ומתרגמת אותן לתנועות על המסך, לא עוד שרביטי קסם עם נונצ'קות אלא פשוט לזוז. לזוז? מי רוצה לזוז? לפי הדיווחים מאתרי הגאדג'טים השונים הודגמו כל מיני משחקי ספורט כמו מרוץ משוכות, הפלגה על ראפט המצריכה קפיצה, יוגה, ריקודים באולינג וכו', שאני מהמר שאלו יהיו המשחקים שיהיו זמינים out of the box עם הקונסולה. בנוסף הוצג מרוץ מכוניות עם האווטארים של האקסבוקס ודמו למשחק של מלחמת הכוכבים (עוד נחזור אליו), כל המשחקים הללו (וגם מה שהודגם עד כה בסרטונים שמסתובבים ברשת) הם משחקים שמשחקים בעמידה תוך כדי נפנוף, קפיצות (מי אמר תלונות מהשכנה מלמטה?) ועוד מיני פעילויות גופניות. זה אמנם נחמד למסיבות או סתם משחק עם המשפחה, אבל זה אוטומטית פוסל אוכלוסיה גדולה ומכובדת של אנשים אשר מחזיקים בקונסולה ורוכשים בה משחקים במיטב כספם – בטטות הכורסה. כשאני מדבר על בטטות הכורסה אני לא דווקא מתכוון לבעלי מימדים גדולים אלא לקהל הגיימרים הבוגר שחוזר הביתה מהעבודה, משכיב את הילדים לישון והדבר שהוא צריך כדי לנקות את הראש זה Good ol' fashion fragging. לבקש ממנו עכשיו להתחיל לקפץ ולנופף בידים בכדי לפצפץ פיקסלים שעד היום התפוצצו יפה מאוד עם הג'ויסטיק – לא נראה לי שזה יתפוס. אתגר נוסף שנוצר פה הוא למפתחי המשחקים עצמם. האם לפתח משחקים שהם יהיו בלעדיים לקינקט או "חוצי בקרת שליטה"? לדוגמה, במשחק מלחמת הכוכבים שהוזכר מעלה משתמשים בידיים בכדי לשלוט בחרב האור או לבצע פעולות עם "הכח", עכשיו הכל טוב ויפה על הנייר, אבל – איך אמורים להתקדם לעזאזל? אני בספק אם הבטטה (סליחה, גיימר) ידרש ללכת במקום בכדי להתקדם, הרי מדובר בשטח ענק. מה שדמות שנשלטת בג'ויסטיק רצה בקלילות בלחיצת כפתור דורש די מאמץ בשביל משחק רציף, אלא אם כן הדמות רצה אוטומטית ואז מוותרים על חלק גדול מהמשחקיות – חופש הפעולה להסתובב איפה שבא לך בתחומי העולם. איך בפועל הממשק יתנהג – נחכה ונראה, בנוסף משחקי המרוץ השונים דורשים מהשחקן להושיט ידיים קדימה ולנהוג, על הנייר (או בסרטון) נראה סבבה, כמה כבר זה קשה להושיט ידיים קדימה ולהזיז אותם מדי פעם, הרי אנחנו עושים את זה כל הזמן כאשר אנו נוהגים ברכב – ופה טמונה הבעיה, ברכב הידיים נשענות על ההגה, כאשר אין הגה מה שמחזיק את הידיים באוויר זה כח נטו של השחקן, ובתור מי שתרגל יוגה באופן שוטף אני יכול להגיד לכם שלהחזיק את הידיים באותה תנוחה, גם אם בניעות קלות זה קשה מאוד, ובטווח הארוך גם לא בריא. אז מה כן עושים עם זה לאיזה משחקים זה כן יכול להתאים? ז'אנר שלדעתי יכול לעשות קאמבק רציני עם הממשק הזה הוא משחקי ההרפתקאות, להסתובב בחדרים, להרים חפצים ולעשות עליהם פעולות שונות, בשליפה מהראש אני חושב על ז'אנר הבריחה מהחדר הפופלרי כל כך במשחקי פלאש, אבל אני בטוח שאפשר לקחת את זה יחד עם יכולות זיהוי הדיבור (אה כן, יש גם מיקרופון שם) לכיוונים מעניינים בתחום. נקודה נוספת שאיננה קשורה דווקא לחווית משחק היא השליטה באקסבוקס כבקר מדיה, בארה"ב לדוגמה לאקסבוקס יש ממשק ישיר לנטפליקס (והשמועות אומרות גם ממשק להולו), והאפשרות לשלוט בנגינת הסרט או בקפיצה בין קטעים באמצעות היד היא גימיק לא רע בכלל (לא עוד לחפש את השלט בחושך!). לשאלה הגדולה – האם החוויה תהיה אכן שווה את 150 הדולרים שאומרים שהתוסף יעלה לקונסולות קיימות? התשובה היא, בדומה לשאר הטכנולוגיות המדהימות שצצות השכם וערב היא תלוי להיכן יצרני התוכן יקחו את היכולות הללו. האם הם ינסו להתאים את חויית המשחק המוכרת לנו לבקרה מונחים תנועות או שיצרו חויית משחק חדשה לגמרי – בשביל זה כמובן נצטרך לחכות ולראות.
—————————-
פורסם במקור בניוזגיק